תפריט
יעד מועדף על תיירים ישראלים בשל הקרבה לישראל, מגוון הפעילויות והאטרקציות שיש בה המתאימות כל סוגי הגילאים, סיורים בין טירות הסטוריות, החוויה הקולינרית העשירה, בתי הקזינו וכמובן, חופי הזהב עם מים בצבע טורקיז.
אז אם התלבטתם עד היום אם לצאת לחופשה בצפון קפריסין הרי שכבר לא צריך להתלבט.
מנזר בלפאיס בעיירה הנושאת שם זה, הוקם על ידי אנשי המסדר האוגוסטיני על שם אוגיסטינוס שחי במאה השמינית וחיבר ספר הוראות לכהני דת ונזירות כיצד לחיות חיי שיתוף. באתר ניתן למצוא את מבנה המנזר וכנסיה שבחיצוניותה מזכירה כנסיה קתולת שהפכה עם השנים לכנסיה יוונית אורטודוקסית ומשמשת כיום גם כמוזיאון.אולם גדול בעל אקוסטיקה מצויינת ששמש בעבר כחדר אוכל משמש כיום אולם קונצרטים. במרכז מבנה המנזר גינה יפה וחצר גדולה בה אפשר למצוא שרידי עמודים ועליהם דמיות וסמלים מחיי המנזר.
אחד ממרכזי העליה לרגל האורתודוקסיים החשובים בקפריסין, ניצב בקצה מחוז קרפס בקצה הצפוני של האי. המיקום נקבע בשל היותו תחנת ההגעה של הקדוש אנדריאס לקפריסין לצורך המסע המיסיונרי האחרון שלו, לפני החזרה לביתו שבפלשתין. תכניות מהשנים האחרונות לשפץ את המקום עלו בתוהו לנוכח הכשלון בשיחות הפוליטיות של 2004.
שוכנת על רכס הרי קיריניה, ליד הכביש שעובר מקירניה לניקוסיה.
טירת סנט הילריון Hilarion Castle קרויה על שם נזיר שנמלט מרדיפות בארץ ישראל, והתגורר על ההר שבו נמצאת הטירה היום. הנזיר הקדוש לא שמע לקריאות השדים מפתים שרחשו בהרים במאה השביעית לספירה כי הוא היה חירש ולא יכול היה לשמוע אותם. בסופו של דבר עזבו אותו השדים, ואת ההר בשלום.
המסגד המרהיב הבנוי בלב העיר העתיקה של לפקושה, נבנה בתקופת הלוסיאנים והיה עד לתקופות רבות בהיסטוריה. עם הארכיטקטורה השונה והעמדה האלגנטית שלו, פתח את שעריו למבקרים בו. שמו המקורי של מבנה ייחודי זה, המכונה כיום מסגד Selimiye, הוא סנט פטרסבורג/ קתדרלת סופיה. יעד מועדף על חובבי האומנות וההיסטוריה.
האגדה מספרת שהעיר הרומית העתיקה סלאמיס, השוכנת על החוף צפונית לפמגוסטה, נוסדה בידי אחד מגיבורי מלחמת טרויה. בתקופת האימפריה הרומית הייתה זו עיר עשירה ומשגשגת, והשרידים המרשימים מעידים על כך. ארכיאולוגים החלו לחשוף את מה שנותר מהעיר ב-1882 (ואת הממצאים המעניינים ביותר העבירו לבריטיש מוזיאום), אולם העבודות והחפירות נעצרו עם הכיבוש הטורקי ב-1974 ומאז שבים החולות לכסות אט אט את הפסלים ואת האבנים. ניתן לראות ניתן כיום לראות בסלאמיס אמפיתיאטרון מרשים, שלפי הערכות כלל בעבר 50 שורות מושבים ויכול היה להכיל 15,000 צופים. בחלק של המרחצאות השתמרו בריכות הטבילה ובגימנזיום, הוא בית הספר, נותרו פסלי שיש, עמודים ורצפות פסיפס. בפורום (מרכז העיר) נמצאים שרידי מקדש זאוס ובריכת אגירה גדולה, שקיבלה את המים שלה מאקואדוקט באורך של 56 ק"מ. סלאמיס ראויה לסיור של חצי יום לפחות. העונה לטייל בעיר היא האביב והסתיו, אם אתם שם בקיץ, אל תשכחו להביא איתכם כובע ומים, כי באתר אין הרבה צל.
המצודה, במקור "מצודת הנמל", נבנתה על ידי המלך הלוסיניאני הנרי השני בתחילת המאה ה -14. המצודה נבנתה כדי להגן על הנמל והעיר. מגדל אות'לו הוא אחד מארבעה מגדלים. האגדה מספרת כי שייקספיר קיבל את השראתו למחזהו הטרגי "אות'לו" מאת כריסטופורו מורו, המושל הוונציאני שנשלח לקפריסין כדי להגן על האי נגד הסולטאן הטורקי והרג לכאורה את אשתו במצודה לפני שחזר לוונציה בשנת 1508. ביקור במצודה משלב היסטוריה מרתקת ונוף פנטסטי של עיר החומה עתיקת השנים. 
הטירה המלבנית עם הנוף יוצא הדופן היא סמל העיר קירניה. ידוע כי הטירה נבנתה על ידי הביזנטים כדי להגן על העיר מפני הפשיטות הערביות. זו הטירה בה מלכי לוסיניאן חיפשו מחסה בעיתות שלום. הטירה כאמור ממוקמת בנמל קירניה ובתוכה תמצאו את תיאטרון הספינה המפורסם. מקום פסטורלי עתיק יומין עם נוף עוצר נשימה אל הים, מסעדות ובתי קפה, חנויות מזכרות, חנויות בגדים ועוד.
בטירת קירניה הקסומה אליה מגיעים באמצעות גשר המרחף על פני תעלה, פועל גם מוזיאון ימי מרתק שסימן ההיכר שלו הוא הספינה מקירניה, ספינת סחר עתיקה שנמשתה מהמצולות שלפי הערכות נחשבת לספינה העתיקה ביותר שנמשתה מהמצולות.
חצי אי ארוך וצר מצפון למפרץ פמגוסטה. מקום קסום ומלא פעילויות לכל המשפחה. אם אתם מטיילים באיזור לא תרצו להחמיץ ביקור ב"שפיץ" של חצי האי קארפז, קייפ זאפר, ולטבול בגולדן ביץ', חוף המזכיר אי באוקיינוס השקט עם חול זהב ומי טורקיז. בחצי האי תיפגשו בחמורים המטיילים בטבעיות באיזור. אין אלו חמורי פרא אלא צאצאים של החמורים המבוייתים ששימשו את החקלאים בשנים עברו. אפשר לנסות להאכיל אותם אך יש לקחת בחשבון כי הם אינם ידועים כבעלי מזג חביב במיוחד. שימו לב: בעונות תזכו לראות את ההטלה והבקיעה של צבי הים בחוף אלגאדי השוכן בחצי האי. אנא צפו מרחוק בחוויה המרהיבה הזו ובכך הגנו על הזן הנכחד.